פרק 52 - רם אוריון לא מוכר את הנשמה

חיים שפיר הוא מהנדס וממציא משחקים. חיים פיתח עשרות משחקי חברה וכתב ספרי ילדים. את המשחק "טאקי" שהמציא, אין איש בישראל שלא מכיר.
טאקי הוא משחק מעט פחות מסוכן מהמשחק "ג'ומנג'י" שאותו חיים ראה איתנו, אפילו שגם טאקי נהיה די מסוכן למי ששוכח לומר "קלף אחרון בידי".
חיים שפיר מתמכר לאשליות ומתאושש
בטאקי, התור מסתיים רק כשהפקודה הגלומה בו הגיעה למיצוי
זה אומר שאם שמת פלוס 2 כשאתה אחרון, זה יכול לחזור עליך
שני סוגי משחקים: כאלה שכיף להיות בהם, וכאלה שמפחיד לצאת מהם.
המשחק הוא רק הסכמה שלמשחק יש משמעות
משחק אידיאלי צריך להעלים את המשמעות של הנצחון או ההפסד בחיים שמחוץ למשחק
זה לא תמיד קורה
לחיים יש לכל היותר 30 משחקים בקטלוג, אבל במהלך חייו יצר מעל 100 משחקים
חיים הולך להחזיר משחק לשוק - כי הביקוש רק עולה ועולה
יש גם משחקים דיגיטליים
אבל בעולם הדיגיטלי יש דברים שאי אפשר להשיג בניגוד לדברים ממשיים
משחקים טובים צריכה תפישה של עתיד, ולכן רק בגיל מאוחר יחסית אפשר לשחק משחקים שההישג הוא בעתיד.
אבל גם זה קורה לאט, רק כשהם מכירים את החוויה של נצחון
אבל אם לא ישחקו לא ירגישו את החוויה. מלכוד 22
הרבה חושבים שעבודה יצירתית היא כיף, אבל לא, היא סבל שמדי פעם יש בו גאולה
חיים היה שובר צעצועים, אבל טוען שהוא לא שובר אלא חוקר
חיים היה בכת, אבל הצליח להבין שהוא בכת תוך כדי שהוא בפנים. זה לא קורה כמעט…
אותנטיות היא המתנה הכי טובה שאנחנו יכולים להעניק לעצמנו
אותנטיות - הומור, יצירתיות ואהבה
חיים חי בלימבו
יצירתיות זה תשוקה, זה פאשן, זה חרמנות